מאמר

fudgeBrownie
איתי רוזנבאום

|

והרי התחזית – עולם הדיגיטל של שנת 2014

כמידי שנה, קרן הון הסיכון KPCB מוציאה דו״ח ובו היא מסכמת שלל נתונים ותחזיות לגבי טרנדים בעולם האינטרנט לאותה שנה. למי שמעוניין, ניתן לקרוא את כל המצגת כאן, אך אנחנו ישבנו, קראנו וסיכמנו לכם 5 תובנות עיקריות לגבי לאן מופנות פני האינטרנט.

 

communicateFriends

 

כיצד אנו מתקשרים אחד עם השני?

 

בשנים האחרונות החלה מגמת שינוי באופן שבו אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך האינטרנט. בעוד שעד לפני שנה-שנתיים פייסבוק וטוויטר היוו את רוב תחלופת המסרים, כיום אפליקציות מסרים כגון WhatsApp או Viber ממלאות את תפקיד זה. חברות הענק אינן נשארות אדישות לנושא, כפי שניתן להסיק מרכישת WhatsApp ע״י פייסבוק לפני מספר חודשים.

 

המהלך אינו מהווה רק שינוי באופן התקשורת, אלא גם בצורת התקשורת – בעוד שרוב האנשים משתמשים פייסבוק וטוויטר על מנת לשלוח מספר יחסית מועט של הודעות לקהל רחב, אפליקציות כגון WhatsApp משמשות לשליחת כמות רבה מאד של מסרים לקהל מצומצם.

 

התקשורת שלנו נהיית אישית יותר, ואף פרטית יותר. עליית הפופולריות של אפליקציות כגון SnapChat ו-Telegram, שדוגלות בשרתים מאובטחים, מראה על רצון הולך וגובר על שמירת התקשורת שלנו פרטית, ולהרחיק אותה מן ההמונים.

 

 

targetOriented

 

אפליקציות מכוונות מטרה

 

יותר ויותר חברות מתחילות לפרק את השירותים שהן מציעות לחתיכות קטנות, וליצר אפליקציות ממקודות שבמקום לעשות מספר דברים – עושות דבר אחד. פייסבוק, לדוגמא, הוציאו את Facebook Paper לפני זמן מה, אפליקציה שכל תחליתה היא להציג לכם את ה-newsfeed שלכם בפורמט קריא ונוח. גם Foursquare, אפליקציית ה-check in (שבארץ פחות נחלה הצלחה), הוציאה לאחרונה את FourSquare Swarm – אפליקציה שאומרת לכם איפה החברים שלכם חוגגים בלעדיכם כרגע.

 

מסתמן שעתידה של האפליקציה הוא להעלם אל הרקע, ולא עוד לזרוק מספרים אדומים לכל מקום. האפליקציות יהפכו למעין ״שכבת שירות״, שתספק לכם מידע כשזה יהיה רלוונטי, ולא תצטרכו לדגום אותה שוב ושוב. דוגמא לאפליקציה שכבר פועלת בפורמט כזה היא Runkeeper Breeze, להבדיל מאחותה הגדולה והמורכבת RunKeeper, מאפליקציות הריצה המובילות והמתקדמות בשוק), Breeze פשוט סופרת צעדים. אתם מגדירים לה יעד יומי, ושוכחים מקיומה. כל פעם שאתם הולכים ברגל, Breeze תספור את הצעדים שלקחתם, ותודיע ותעודד אתכם כל פעם שתגיעו לאבן דרך.

 

יבוא יום והטלפונים שלנו והשירותים שאליהם נרשמנו ידעו בדיוק מה המידע שאנו צריכים ורוצים, ויציגו לנו אותו באופן אוטומטי וחלק.

 

 

phoneSpy 

טלפונים חכמים יותר, מאובזרים יותר

 

לטוב ולרע, הטלפונים שלנו יודעים עלינו המון. עם כל דגם חדש שיוצא, יותר ויותר חיישנים מוצאים את דרכם אל תוך הטלפון. כיום, בזמן שאתם מצלמים תמונה פשוטה, הטלפון כבר יודע איפה היא צולמה, מתי, מה היה מזג האוויר מסביב, ואילו מקומות עניין קיימים באזור. הטלפונים שלנו יודעים למדוד מהירות, גובה, עוצמת קול, טביעות אצבע, זיהוי פנים, ועוד ועוד.

 

כל החיישנים האלו יוצרים מצב שבו משתמשים מעלים המון מידע אל הרשת. המידע הזה יוצר מסד נתונים עצום של אינפורמציה מקוטלגת שקל להתמצות בה ולהסיק ממנה מסקנות. אז נכון, הצד המפחיד של הנוסחא מראה עולם קודר ואפל בו המידע הפרטי שלנו נסחר למרבה במחיר, בו הממשלה (או כל גוף אחר) יודע עלינו הרבה מעבר למה שאנחנו רוצים שידעו.

 

מצד שני, המידע הוא פתוח לכל, וניתן לנצל אותו לשפר את חיינו. כלים כמו Waze, Yelp או AirBnB לא היו מתקיימים ללא מידע ציבורי משותף. היום כשאנחנו רוצים חוות דעת על רופא ילדים – אנחנו מקבלים יותר המלצות ממה שאנו יודעים מה לעשות איתם. וכמות המידע רק תגדל – דמיינו לכם שתוכלו לבחור שכונת מגורים לפי איכות האוויר באזור, או אולי להשתמש בחיישן הטלפון כדי לראות כמה קלוריות יש במנת הטריפל-פאדג׳ בראוני שהזמנתם?

 

 

manyScreens 

מסכים על גבי מסכים על גבי מסכים

 

זה לא סוד שאנו מוקפים במסכים. רק לפני 50 שנה, בבית בן 5 נפשות ממוצע היה מסך אחד בלבד – מסך הטלוויזיה. כיום, באותו בית, סביר להניח שיהיו מעל 10 מסכים – טלוויזיה (לעיתים יותר מאחת)ֿ מחשב או שניים, לפטופ העבודה של אבא, פלאפון אחד לכל נפש (במקרה הטוב), ואולי אפילו טאבלט. הנתונים מראים שהמסך הכי נצפה, באופן לא מפתיע, הוא מסך הסמארטפון. אחריו מופיעים מסך הטלוויזיה, המחשב/לפטופ ולבסוף מסך הטאבלט. האחרון, יש לציין, מצמצם את הפער בצעדי ענק.

 

סביר להניח שתוך שנה-שנתיים הוא כבר יעקוף את מסך המחשב באחוזי צפייה. זה בוודאי לא מפתיע לשמוע שבזמן הצפייה בטלוויזיה, רוב האנשים דיווחו שהם משתמשים באופן ישיר או עקיף באחד המסכים האחרים. העובדה המפתיע היא שבסקר בנערך נמצא שהאנשים שמתעסקים ביותר ממסך אחד דיווחו עניין גדול יותר בתוכן הטלוויזיוני. בין אם זה דיון על הפרק האחרון של משחקי הכס בטוויטר, או מעקב אחרי נתוני ריאל מדריד בזמן המשחק – אנשים צורכים יותר תוכן בפחות זמן, דבר המשפיע על ההתעניינות והמעורבות שלהם בתוכן הנצפה.

 

 

glueTelevision  

שובה של הטלוויזיה

 

הטלוויזיות החכמות עדיין אינן הפכו למוצר שקיים בכל בית, אבל הן בהחלט מתקדמות לשם. בין אם זה טלוויזיות חכמות המיוצרות ע״י יצרניות כמו סוני או סמסונג, או הקופסאות החכמות כגון ה-AppleTV או ה-Amazon Fire TV – הסלון שלנו יהיה חכם יותר.

 

טלוויזיות חכמות פותחות עולם חדש לגמרי למעצבי ויוצרי האפליקציות. אחד מהשימושים הבולטים ביותר מתבטא בהחלפת השלט הרחוק. למה להסתבך עם מקל פלסטיק מסורבל, שאפשר פשוט להפעיל אפליקציה בטלפון? הטלוויזיות החכמות מחוברות לרשת האלחוטית הביתית, כך שניתן בקלות לשלוט עליהן דרך הטלפון או הטאבלט.

 

בנוסף, אפליקציות תוכן מתחילות להחליף את הערוצים בטלוויזיה. כבר כיום נרשמת יותר גישה לתכנים דרך ה-BBC iPlayer ו-HBO Go מאשר דרך הערוצים המסורתיים. אפילו בארץ רשת Yes נכנסת לשוק התוכן הזה – והשיקה את yesGO לפני שבועות ספורים.

 

עם כמות תוכן עולה ומגוונת, תחום נוסף שתופס תאוצה מתקשר למציאת תוכן. בעבר היינו מקבלים בכל שבוע מדריך תוכניות, והיינו צופים במה שהיה משודר. כיום, עם שירותים כמו Netflix, Hulu ועוד – כל התוכן שבעולם נמצא בקצות אצבעותינו. הדגש הופך לספק לנו את התוכן המתאים לנו, העומד בטעם האישי שלנו. שירותי VoD מאפשרים לנו לדרוש את התוכן שמעניין אותנו, במקום להיות תלויים בגחמות והרצונות של מנהלי חברות הכבלים והלוויין.

 

 

אז מה עושים עם המידע הזה? איך מנצלים אותו כדי לדאוג שלמשתמשים של עולם הדיגיטל יהיו את האפליקציות והאתרים הטובים ביותר?

 

זאת שאלת השאלות. מה דעתכם?

אולי יעניין אותך גם: