מאמר

slippyUX
איתי רוזנבאום

|

מהו Slippy UX?

עם התחלת השנה האזרחית החדשה, יש אין-ספור בלוגים ופוסטים שחוזים מה מחכה לנו בשנה הקרובה. בין הדברים הצפויים (אימוץ של Material Design ושילוב האיפיון כחלק מהאסטרטגיה העסקית, לדוגמא) – טרנד אחד מתאר שינוי מהותי באופן השימוש שלנו בטכנולוגיה שברשותינו: עלייה בפופולאריות של אפיון ״חלקלק״.

 

אבל מה זה אומר? אפיון חלקלק (Slippy UX) הוא מונח שהוטבע על ידי ג׳ייק זוקאובסקי מחברת Frog Design ומדבר על מוצרים ואפליקציות שכל מהותם היא להיות כמה שפחות מורגשים. כיום, באפיון שזוקאובסקי מגדיר כ״דביק״ (Sticky UX) כל האפליקציות שברשותינו נלחמות על זמן מסך. הם רוצות שנבלה בתוכן ואיתן כמה שיותר זמן, כמה שיותר פעמים ביום. כמובן שאפליקציות ה-Social למניהן הן המובילות בקרב לתשומת הלב שלנו, אבל יש עוד מגוון לא קטן של מוצרים שזועקים לזמן איכות. בין משחקים לספקי תוכן לאפליקציות קניות – כולן רוצות שנפתח אותן ונבלה איתן ללא הפסקה. אפיון חלקלק, לעומת זאת, הוא איפיון שבו האפליקציה עושה את רוב פעולתיה ברקע, בלי שנרגיש בה. היא קופצת לחזית רק כשיש משהו שאינו סובל דיחוי, או בפעולות הגדרה למינהן – אנחנו נאמר למוצר מה לעשות, והוא יעזוב אותנו בשקט כל עוד אין דבר המונע ממנו לעשות זאת. גם פרק הזמן בו אנחנו כן משתמשים במוצר מתוכנן להיות קצר, מהיר ונקי מהסחות דעת מיותרות.

 

carDashboard

 

אחד מהשימושים הכי ברורים לאפיון חווית משתמש חלקלק הוא בתחום הרכב. מכשור ומחשוב הרכב הולך להיות אחת מזירות הקרב המרכזיות בשנה הקרובה – וכל ספקית מנסה ליצור את המערכת האופטימלית לניהול המכוניות החכמות. כיום, כמעט ואין מערכות שליטה ברכב נוחות לשימוש. כמעט כולן דורשות מהמשתמש להפנות את תשומת ליבו מהכביש אל מסך, לעיתים מסורבל מאד. האפיון הדביק, שמושך תשומת לב וקורא למשתמש לחקור אותו אינו יכול לעבוד בסיטואציה זו, היא מסכנת את חיי המשתמש, ואת שאר הסובבים אותו. הפתרון למערכת רכב חייב להיות כמעט בלתי-נראה. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להחליף תחנה ברדיו, לווסת את מערכת המיזוג או להגדיר יעד במערכת הניווט תוך שבריר שנייה, בלי להכנס לתפריטים ותתי-תפריטים ובלי להתחיל לנבור במערכת.

 

ככל שיותר ויותר מכשירים נהיים מקושרים, כך גדלות היכולות הטכנולוגיות שלהם. אנחנו לא רחוקים ממערכות הפעלה שמנהלות את הבית שלנו, דואגות שיהיה לנו מים חמים כשאנחנו מגיעים הביתה, מזמינות לנו מצרכים כשאלו נגמרים, ודואגות שצלילי מוצארט יעירו אותנו כל בוקר. אם מערכת שכזאת תצעק עלינו ותפציץ אותנו בהתראות על כל פעולה קטנה – מהר מאד נתעצבן. ככל שיותר מכשירים מחוברים למערכת ניהול הבית, כך גדל הצורך שלה להיות שקטה ואוטונומית במידת האפשר. הדבר אינו מוגבל לבית שלנו – גם במרחב האישי אנחנו מוסיפים יותר ויותר מכשירים, עם מספר הולך וגדל של סנסורים. בין הטלפון, הטאבלט, המחשב, השעון, צמיד הכושר, וכו׳ – בשלב מסויים נמצא את עצמנו קוראים נוטיפיקציות כל היום. המכשירים יצטרכו להתחיל לעבוד בשבילנו בצורה שלא נרגיש אותם. נקרא להם אך ורק שנצטרך אותם, ובשאר הזמן – הם יעשו את העבודה שלהם בשקט.

 

groupMeeting

 

במידה ושינוי זה באמת יתפוס (ובנימה אישית – אני מאמין ומקווה שכן), יש לכך גם השלחות חברתיות. כמה מאיתנו ישבנו במפגש חברתי, רק כדי לראות את החברים שלנו מתעסקים בטלפון לאורך כל הערב? כיום, אין מנוס מזה. הטלפון זועק לתשומת הלב שלנו בכל רגע נתון. אבל במידה ואפליקציות יאמצו אפיון חלקלק, הזעקות לאט לאט ידעכו. בסופו של דבר, לא נצטרך להוציא את הטלפון מהכיס ונחזור לתקשר עם האנשים הסובבים אותנו. 

 

זה בהחלט יהיה שינוי מרענן.

אולי יעניין אותך גם: