מאמר

beMyEyes
אילן זיסו

|

אני רואה לך בעיניים – ניתוח ה-UX באפליקציית Be My Eyes

אם הייתה נקרית בדרכנו ההזדמנות, מי מאתנו לא היה עוזר לעיוור לעבור את הכביש או מכוון אותו לרחוב הנכון או לספסל הקרוב? קרוב לוודאי שרובנו היינו שמחים לסייע. אבל אם היו מבקשים מאיתנו להתנדב באופן קבוע, דבר שמחייב אותנו לשנות את שגרת יומנו ולהקדיש לכך לפחות שעתיים בשבוע – לא הרבה יצליחו להתחייב לכך. 

 

אך מה הייתם אומרים אם הייתה ניתנת לכם האפשרות לעזור לאדם עיוור מדי יום, בלי לחכות להיתקלות אקראית איתו ברחוב או להתנדב במקום קבוע, אלא באמצעות מתן עזרה ממוקדת כשהוא באמת צריך אתכם, או יותר נכון – את העיניים שלכם? אם זה נשמע לכם כמו דרך מצוינת להחזיר טוב לעולם, הכירו את אפליקציית Be My Eyes. 

 

אז מה יש לנו שם?

 

אפליקציית Be My Eyes פונה למשתמשים משני סוגי המתרס – כאלה שרואים וכאלה שלא. המשתמשים שאינם רואים יכולים לפנות לעזרה דרך האפליקציה, המשתמשת במצלמה ובמיקרופון המובנים. לפי הגדרות האפליקציה, עזרה היא כל דבר שיכול להיפתר דרך שימוש במצלמה כדוגמת מה התאריך על החלב? איזה פחית שימורים מכילה זיתים? מהו סכום הכסף של שטר מסוים, או השאלה הבסיסית ביותר – באיזה רחוב אני נמצא? 

 

על מנת לבקש עזרה, המשתמש שאינו רואה פשוט לוחץ על המסך בכל מקום באפליקציה ואז מקבל הוראות קוליות עד להתחברות עם משתמש המחכה לעזור לו. המשתמש שאינו רואה משתמש במצלמה ובמיקרופון על מנת להעביר את בקשת העזרה שלו. המשתמש הרואה יקבל הודעה שמישהו זקוק לעזרתו.

 

 

רגע, מה עם חוויית משתמש?

 

בתיאוריה הרעיון גאוני, אבל איך זה קורה בפועל? איך נותנים מענה אפליקטיבי למשתמש שאינו מסוגל לראות את האפליקציה? ובכלל, איך מתאימים את האפליקציה בבסיס לשני סוגי המשתמשים?

 

לשמחתי, אני יכול להעיד על חוויית השימוש מצד המשתמשים הרואים. הנה מספר בעיות שבהן נתקלתי: 

 

אין המשכיות במעבר ממכשיר למכשיר: היום כשמפתחים אפליקציה, לוקחים בחשבון את שלל המכשירים הטכנולוגיים שקיימים בבית, ואת השימוש בכל אחד מהם, למשל מכשיר הפלאפון, הטאבלט או המחשב האישי. האפליקציה אינה מאפשרת התחברות ממספר מכשירים (רק רישום מחדש). כך יצא שפספסתי מספר בקשות לעזרה כאשר המכשיר הסלולרי היה במצב שקט ואני הייתי עסוק עם המחשב הנייד בחדר העבודה. 

 

אי אפשר לספר לחבר’ה:  אנשים אוהבים לחלוק ולהראות שהם עושים דברים טובים, אולם האפליקציה אינה מאפשרת שיתוף של החברים בפייסבוק, דבר שהיה מגדיל את השימוש בה בצורה משמעותית. בנוסף, האפליקציה מודדת ניקוד ומעלה את המשתמש הרואה שלבים, אך לא מאפשרת לשתף זאת בפייסבוק, וכך מפספסת יצירת תחרות שמרחיבה את השימוש באפליקציה.  

 

 

Main

 

 

חוסר בהירות לגבי אופן תפעול האפליקציה: הבעיה הבסיסית באפליקציה היא חוסר ההבנה לגבי השימוש הראשוני בנקודה שבה מישהו פונה אליי לעזרה: האם אני צריך לעשות משהו על מנת שיפנו אליי? איך עונים למי שפנה בבקשת עזרה? היה רצוי לשלב הסבר קצר או סרטון הדרכה שידמה פנייה של משתמש שאינו רואה.

 

אוניברסלי? האפליקציה פונה לכלל המשתמשים בעולם, ועם זאת, היכולת להגדיר את השפות שבהן המשתמש יכול לתת עזרה אינה מופיעה בשלב הרישום אלא מצריכה כניסה מעמיקה יותר להגדרות האפליקציה. 

 

 

settings

 

 

אין חיבור רגשי: האפליקציה מתעדת את מספר הפניות לעזרה של כל משתמש אך אינה משכילה ליצור את החיבור הרגשי שניתן היה ליצור על ידי שמירת השמות, המקום והזמן שבהם העזרה התרחשה.

 

אין הנעה לפעולה אפקטיבית: במסך הראשי של האפליקציה פשוט אין call to action. היה רצוי להוסיף כפתור שמאפשר למשתמש להגדיר האם הוא זמין למתן עזרה. 

 

 

לסיכום

 

הרעיון מדהים וחדשני, המימוש קצת פחות. מבחינתי, שום חוסר נוחות לא ימנע לעזור למישהו שטרח והשתמש באפליקציה. אני מקווה שלמשתמשים העיוורים, האפליקציה נותנת מענה בצורה הרבה יותר נוחה. 

האפליקציה כרגע נתמכת רק באפל. להורדת האפליקציה, לחצו כאן.

 

יש לכם מה להוסיף? ניסתם את האפליקציה? ספרו לנו על חווייתכם בתגובות.

אולי יעניין אותך גם: